רש"י
וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב. הִזָּהֲרִי בִּתְשׁוּבוֹתַיִךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּיֵין הַטּוֹב:
תורה תמימה
וחכך כיין הטוב. א"ר יוחנן [בשעה שהפילו את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש] קרא הקב"ה למלאכי השרת ואמר להם רדו ונשקו שפתותיהן של אבותיהם של אלו, שכשם שפעלו הם לפני באש סואברהם בכבשן האש ויצחק הקריב עצמו לעולה שהיא כולה כליל.
כך פעלו לפני בניהם באש, ור' יהודה ב"ר סיפון אמר, אמר, רדו ונשקו שפתותיהן של אלו, שאלולי לא קבלו תורתי ומלכותי בסיני הייתי נעשה בעל דבבם לאלו שהם ישנים במערת המכפלה סזודריש סיפא דקרא דובב שפתי ישנים, דובב – מלשון דבבי',. בעל דבב לשפתי ישנים, ור"ל אם לא היו ישראל מקבלים את התורה היה נעשה כביכול שונא לאבותיהם.
.
(שם)
(שם)
צרור המור
וחיכך כיין הטוב. החיך שלך שימצוץ מהאשכולת הגפן יהי' המציצה שלך בחשק גדול ותרגיש המתיקות כמיין הטוב: